מוסדות סיעוד בלודז' לפני ובתקופת השואה
רפואה וסיעוד בלודז לפני המלחמה
ראשוני היהודים מתיישבים בכפר לודקה Lodka בתחילת מאה 19 . הקהילה הייתה קשורה במתן שירותי דת עם קהילות לוטומייז Lutomierz, זגיז' Zgierz וסטריקוב Strykow. הקהילות הנ"ל הרוויחו ממתן שרותי דת ולא שמחו לאפשר עצמאות לקהילה החדשה, המתפתחת. במהרה, כאשר הקהילה מנתה 24 משפחות (98 איש) מנהיגיה החליטו להינתק מקהילות האם. ב-1809 הוחל ביוזמה ליסוד ועד הקהילה. בהמשך נרכש שטח לבית הקברות והוקם בית הכנסת.
ב-24 למאי 1811 הוקמה חברה קדישא שהרחיבה את פעולתה מעבר למתן שרותי קבורה, לטיפול בחולים ונקראה מאז 'חברה קדישא וביקור חולים'. ובכך התנתקה קהילת לודז' מקהילות האם.
היה זה גם הצעד הראשון בהקמת מערך סיעוד קהילתי.
במחצית המאה ה-19, עם ההחלטה של המושל הרוסי לתעש את האזור, הכפר הפך לעיר שתפתחה במהירות מסחררת. נהרו אליה אנשים מכל חלקי פולין בחפשם פרנסה. חלקם בעלי אמצעים מחפשי יוזמות מסחרית , רובם חסרי אמצעים. הראשונים הגיעו אורגים גרמנים שבמהרה הפכו לתעשיינים. בעקבותיהם הגיעו יהודים שחיפשו אפשרויות לעבודה ולמסחר ופולנים, חלקם אצולה מרוששת שחיפשה הזדמנויות מסחריות והמוני איכרים שעזבו את הכפרים בחפשם פרנסה בעיר. אחרי הפוגרומים של 1881 הגיעו יהודי רוסיה, הליטווקים ואיתם מודעות מפלגתית וסוציאלית. מתערובת מדהימה זאת נוצרה " הארץ המובטחת" או "Kominogrod" עיר הארובות, כפי שכינה את העיר Tuwim .
האוכלוסייה צמחה במהירות אך לשלטון המקומי, הרוסי, לא הייתה מדיניות סוציאלית יעילה ולכן במהרה החלו לפעול ארגוני צדקה. לודז' מאופיינת ברב תרבותיות ורב דתיות . ארגוני צדקה הוקמו בהתאם לדת מייסדי הארגון. זה לצד זה פעלו ארגונים נוצריים אשר נתנו שירותים לקתולים, בפטיסטים, לותרנים ומריאביטים וארגונים יהודים שסיפקו צרכים ספציפיים לאוכלוסיה יהודית ( מזון כשר, בגדים כשרים וכו'). ארגונים יהודיים נתנו שירותים ליהודים בלבד. שני המנגנונים פעלו במקביל ולפעמים מתוך תחרות בין התעשיינים השונים.
בראש ארגוני הצדקה השונים עמדו נשות התעשיינים אשר מימנו את פעילות המוסדות מכיס בעליהן או מארגון אירועי צדקה שונים דוגמת נשפים והגרלות.
תפקידם של הארגונים היה איסוף משאבים לעזרה לנזקקים. בכספים שנאספו הוקמו מטבחים ציבוריים זולים, חולקו בגדים, תלושים לפחם ולמזון, נבנו אכסניות לילה, בתי יתומים, בתי ספר, קייטנות , ניתנה עזרה רפואית והוקמו בתי חולים.
במסגרת הקהילה היהודית הוקמו גמ"חים שונים. לדוגמא גמ"ח 'תומכי אורחים' לתמיכה בעניים, לעזרה לחרשים אילמים ועיוורים, מעון לחולי רוח וחולי עצבים רח' וסולה Wesola 6.
ארגוני צדקה הרחיבו את מערך פעולתם במיוחד בתקופות משבר כלכלי ומצוקת מלחמות ( מהפכת 1905, שביתות פועלים, מלחמת העולם הראשונה).
בית החולים הראשון בעיר (נוצרי) הוקם ב-1845. בתי חולים הוקמו בעיקר ביוזמה ארגוני צדקה או בעלי מפעלי ענק שהקימו בתי חולים לצד מפעלי חרושת עבור פועליהם. ביה"ח הראשון שליד בית החרושת נבנה ביוזמת רופא של משפחת שליבלר דר' Karol Jonscher . ביוזמתו, ב-1884, הוקם בית החולים ע"ש אננה הקדושה Sw. Annyביוזמתה של אננה שליבר Anna Schleibler אלמנתו של קארול שליבלר Karol Schleibler ובתו של גרוכמאן Grohman. שליבלר וגרוחמן היו התעשיינים הגדולים ממוצא גרמני. היום ביה"ח נקרא ע"ש Karol Jonscher.
ממש באותו הזמן ב-1881, יזם ישראל פוזננסקי את בניית ביה"ח היהודי. יהודים לא יכלו להשתמש בשירותי בתי החולים הנוצריים בגלל בעיית הכשרות ועבודה בשבת. הרוח החיה בהקמתו של ביה"ח הייתה אשתו Leonia ביה"ח יהודי נבנה ע"י הארכיטקט Juliusz Jung ב-1886-90 ברחוב 1/3 Nowo Targowa כיום רח' Sterlinga ונקרא על מיד על שם הזוג פוזננסקי. כיום נקרא ע"ש Seweryn Sterling Dr ,
ביה"ח הוקם בבניין מפואר וצויד בציוד חדשני מעולה. היה בו בית כנסת והגיע למקום רב באופן קבוע. היו בו תחילה 50 מיטות. ב-1911 הורחב לכדי 106 מיטות. לידו פעלו מרפאות חוץ.
ב-1898 ביוזמתו של דר, סברין שטרלינג הוקמה בבית החולים יחידה לטיפול בשחפת. הייתה זאת מחלקה ראשונה בשטח מלכות פולין לטיפול בשחפת. שחפת השתוללה בקרב הפועלים והעיר לודז' עמדה במקום ראשון מבחינת הדבקה. דר' סטרלינג חקר את המחלה והכניס שיטות טיפול חדשניות.
במקום פעלה גם יחידת מילדות.
ביה"ח נתן שירותים ליהודים ונוצרים ופעל עד מלחמת העולם השנייה . תחת שלטון נאצי הבניין וציודו נהרסו. בתום המלחמה שימש המקום כמעונות צבא ואחרי שנתיים הוסב לביה"ח הקרדיולוגי מפורסם שליד אונ. לודז'. בבית החולים הזה עבד מארק אדלמן עד 1966.
בנוסף הקים פוזננסקי ביה"ח עבור פועלי בית החרושת שלו ברחוב Drewnowska.
ביה"ח יהודי נוסף הוקם ע"י קהילה ונקרא כיום ע"ש Bieganski שליד הפקולטה לרפואה באונ. לודז'.
הוקמו מרפאות חוץ – לינת צדק.
אחד המפעלים החשובים שהוקמו ביוזמת נשות תעשיינים נוצריות ויהודיות ובתמיכתו של דר סטרלינג היה מפעל טיפת חלב שתפקידו היה לספק חלב שהוכן ע"פ נוסחה מיוחדת לתינוקות נזקקים. בנוסף הוקמה במקום יחידה לטיפול באם ובתינוק.
שני הרופאים המפורסמים באותה תקופה הם Maksimilian Kon הגינקולוג ודר' Sewerin Sterling, רופא הריאות. כמובן שהיו רופאים רבים נוספים, רופאי שיניים, אחיות רוקחים רבים. רובם רכשו את השכלתם והתמחו בגרמניה. רופא נוסף שהתחיל לעבוד בלודז' לפני המלחמה הוא דר' מוסטוביץ המוכר לכולנו כמספר בסרט Fotoamator או 'הצלם מגטו לודז'' המתאר חיים בגטו במקביל לשקופיות הצבעוניות של גנשווין הגרמני.
אם הגענו מוורשה או קרקוב לתחנת הרכבת 'מערב' נוכל להגיע למרכז העיר או לבית החולים סטרלינגה בתוך כמה דקות בעזרת מונית במחיר כ 20 זלוטי, או עם אוטובוס שיביא אותנו לא הרחק מארמון פוזננסקי.
ראשוני היהודים מתיישבים בכפר לודקה Lodka בתחילת מאה 19 . הקהילה הייתה קשורה במתן שירותי דת עם קהילות לוטומייז Lutomierz, זגיז' Zgierz וסטריקוב Strykow. הקהילות הנ"ל הרוויחו ממתן שרותי דת ולא שמחו לאפשר עצמאות לקהילה החדשה, המתפתחת. במהרה, כאשר הקהילה מנתה 24 משפחות (98 איש) מנהיגיה החליטו להינתק מקהילות האם. ב-1809 הוחל ביוזמה ליסוד ועד הקהילה. בהמשך נרכש שטח לבית הקברות והוקם בית הכנסת.ב-24 למאי 1811 הוקמה חברה קדישא שהרחיבה את פעולתה מעבר למתן שרותי קבורה, לטיפול בחולים ונקראה מאז 'חברה קדישא וביקור חולים'. ובכך התנתקה קהילת לודז' מקהילות האם.
היה זה גם הצעד הראשון בהקמת מערך סיעוד קהילתי.
במחצית המאה ה-19, עם ההחלטה של המושל הרוסי לתעש את האזור, הכפר הפך לעיר שתפתחה במהירות מסחררת. נהרו אליה אנשים מכל חלקי פולין בחפשם פרנסה. חלקם בעלי אמצעים מחפשי יוזמות מסחרית , רובם חסרי אמצעים. הראשונים הגיעו אורגים גרמנים שבמהרה הפכו לתעשיינים. בעקבותיהם הגיעו יהודים שחיפשו אפשרויות לעבודה ולמסחר ופולנים, חלקם אצולה מרוששת שחיפשה הזדמנויות מסחריות והמוני איכרים שעזבו את הכפרים בחפשם פרנסה בעיר. אחרי הפוגרומים של 1881 הגיעו יהודי רוסיה, הליטווקים ואיתם מודעות מפלגתית וסוציאלית. מתערובת מדהימה זאת נוצרה " הארץ המובטחת" או "Kominogrod" עיר הארובות, כפי שכינה את העיר Tuwim .
האוכלוסייה צמחה במהירות אך לשלטון המקומי, הרוסי, לא הייתה מדיניות סוציאלית יעילה ולכן במהרה החלו לפעול ארגוני צדקה. לודז' מאופיינת ברב תרבותיות ורב דתיות . ארגוני צדקה הוקמו בהתאם לדת מייסדי הארגון. זה לצד זה פעלו ארגונים נוצריים אשר נתנו שירותים לקתולים, בפטיסטים, לותרנים ומריאביטים וארגונים יהודים שסיפקו צרכים ספציפיים לאוכלוסיה יהודית ( מזון כשר, בגדים כשרים וכו'). ארגונים יהודיים נתנו שירותים ליהודים בלבד. שני המנגנונים פעלו במקביל ולפעמים מתוך תחרות בין התעשיינים השונים.
בראש ארגוני הצדקה השונים עמדו נשות התעשיינים אשר מימנו את פעילות המוסדות מכיס בעליהן או מארגון אירועי צדקה שונים דוגמת נשפים והגרלות.
תפקידם של הארגונים היה איסוף משאבים לעזרה לנזקקים. בכספים שנאספו הוקמו מטבחים ציבוריים זולים, חולקו בגדים, תלושים לפחם ולמזון, נבנו אכסניות לילה, בתי יתומים, בתי ספר, קייטנות , ניתנה עזרה רפואית והוקמו בתי חולים.
במסגרת הקהילה היהודית הוקמו גמ"חים שונים. לדוגמא גמ"ח 'תומכי אורחים' לתמיכה בעניים, לעזרה לחרשים אילמים ועיוורים, מעון לחולי רוח וחולי עצבים רח' וסולה Wesola 6.
ארגוני צדקה הרחיבו את מערך פעולתם במיוחד בתקופות משבר כלכלי ומצוקת מלחמות ( מהפכת 1905, שביתות פועלים, מלחמת העולם הראשונה).
בית החולים הראשון בעיר (נוצרי) הוקם ב-1845. בתי חולים הוקמו בעיקר ביוזמה ארגוני צדקה או בעלי מפעלי ענק שהקימו בתי חולים לצד מפעלי חרושת עבור פועליהם. ביה"ח הראשון שליד בית החרושת נבנה ביוזמת רופא של משפחת שליבלר דר' Karol Jonscher . ביוזמתו, ב-1884, הוקם בית החולים ע"ש אננה הקדושה Sw. Annyביוזמתה של אננה שליבר Anna Schleibler אלמנתו של קארול שליבלר Karol Schleibler ובתו של גרוכמאן Grohman. שליבלר וגרוחמן היו התעשיינים הגדולים ממוצא גרמני. היום ביה"ח נקרא ע"ש Karol Jonscher.
ממש באותו הזמן ב-1881, יזם ישראל פוזננסקי את בניית ביה"ח היהודי. יהודים לא יכלו להשתמש בשירותי בתי החולים הנוצריים בגלל בעיית הכשרות ועבודה בשבת. הרוח החיה בהקמתו של ביה"ח הייתה אשתו Leonia ביה"ח יהודי נבנה ע"י הארכיטקט Juliusz Jung ב-1886-90 ברחוב 1/3 Nowo Targowa כיום רח' Sterlinga ונקרא על מיד על שם הזוג פוזננסקי. כיום נקרא ע"ש Seweryn Sterling Dr ,
ביה"ח הוקם בבניין מפואר וצויד בציוד חדשני מעולה. היה בו בית כנסת והגיע למקום רב באופן קבוע. היו בו תחילה 50 מיטות. ב-1911 הורחב לכדי 106 מיטות. לידו פעלו מרפאות חוץ.
ב-1898 ביוזמתו של דר, סברין שטרלינג הוקמה בבית החולים יחידה לטיפול בשחפת. הייתה זאת מחלקה ראשונה בשטח מלכות פולין לטיפול בשחפת. שחפת השתוללה בקרב הפועלים והעיר לודז' עמדה במקום ראשון מבחינת הדבקה. דר' סטרלינג חקר את המחלה והכניס שיטות טיפול חדשניות.
במקום פעלה גם יחידת מילדות.
ביה"ח נתן שירותים ליהודים ונוצרים ופעל עד מלחמת העולם השנייה . תחת שלטון נאצי הבניין וציודו נהרסו. בתום המלחמה שימש המקום כמעונות צבא ואחרי שנתיים הוסב לביה"ח הקרדיולוגי מפורסם שליד אונ. לודז'. בבית החולים הזה עבד מארק אדלמן עד 1966.
בנוסף הקים פוזננסקי ביה"ח עבור פועלי בית החרושת שלו ברחוב Drewnowska.
ביה"ח יהודי נוסף הוקם ע"י קהילה ונקרא כיום ע"ש Bieganski שליד הפקולטה לרפואה באונ. לודז'.
הוקמו מרפאות חוץ – לינת צדק.
אחד המפעלים החשובים שהוקמו ביוזמת נשות תעשיינים נוצריות ויהודיות ובתמיכתו של דר סטרלינג היה מפעל טיפת חלב שתפקידו היה לספק חלב שהוכן ע"פ נוסחה מיוחדת לתינוקות נזקקים. בנוסף הוקמה במקום יחידה לטיפול באם ובתינוק.
שני הרופאים המפורסמים באותה תקופה הם Maksimilian Kon הגינקולוג ודר' Sewerin Sterling, רופא הריאות. כמובן שהיו רופאים רבים נוספים, רופאי שיניים, אחיות רוקחים רבים. רובם רכשו את השכלתם והתמחו בגרמניה. רופא נוסף שהתחיל לעבוד בלודז' לפני המלחמה הוא דר' מוסטוביץ המוכר לכולנו כמספר בסרט Fotoamator או 'הצלם מגטו לודז'' המתאר חיים בגטו במקביל לשקופיות הצבעוניות של גנשווין הגרמני.
איך מגיעים
אם הגענו ברכב פרטי, כדאי להחנות את הרכב בקרבת ארמון פוזננסקי, הנמצא ברחוב אוגרודובה 15 Ogrodowa פינת זאכודניה Zachodnia. נתחיל את הסיור בבית החולים סטרלינגה הנמצא בפינת Polnocna Sterlinga.
אם הגענו ברכב פרטי, כדאי להחנות את הרכב בקרבת ארמון פוזננסקי, הנמצא ברחוב אוגרודובה 15 Ogrodowa פינת זאכודניה Zachodnia. נתחיל את הסיור בבית החולים סטרלינגה הנמצא בפינת Polnocna Sterlinga. 
אם הגענו מוורשה או קרקוב לתחנת הרכבת 'מערב' נוכל להגיע למרכז העיר או לבית החולים סטרלינגה בתוך כמה דקות בעזרת מונית במחיר כ 20 זלוטי, או עם אוטובוס שיביא אותנו לא הרחק מארמון פוזננסקי.קישורים
ארנולד מוסטביץ, שולמית וולנר בעברית.
........................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................